מפגש / מקום
אורי ריזמן, יחיאל שמי , משה קופפרמן במפגש עם: מאיר אפלפלד, אסף בן צבי, מיכל גולדמן , יעל כנעני, עפר ללוש, הילה לולו לין, מריק לכנר, לאה ניקל, נעמי סמילנסקי, יגאל עוזרי, אלון פורת, תרצה פרוינד, אלכס קרמר, יאן ראוכוורגר, דוד ריב, שולי שדה, שרה שמשון
הבחירה במפגש בין עבודותיהם של "האבות המייסדים" קופפרמן, ריזמן ושמי, מהשנים הראשונות לעלייתם על הקרקע , היא בחירה בעלת משמעות בשנת המאה לתנועה הקיבוצית ,ולפרויקט מדרש - קיבוץ שלוקחות בו חלק הגלריות הקיבוציות בכל הארץ.
התערוכה מבקשת לחשוף את התייחסותם למקום-לנוף, לאורך שלושים השנים הראשונות ליצירתם ,ולהפגישם עם אמנים שהגיעו לכברי בשנים האחרונות ובחרו להתייחס אל נוף הגליל המערבי .
המקום – הגליל המערבי אינו מקום ניטראלי, בין היתר הוא תוצאה של המעשה הציוני- הקמת המדינה.
מקום טעון ספוג בהיסטוריה, בפוליטיקה ובסיפורי חיים. הכתבת הזיכרון הקולקטיבי, השכחת העבר "האחר", קביעת שמות הישובים החדשים ומשמעות קיומם בין ישובים ערביים. האם הם באו לביטוי ביצירם של השלושה?
האם המפגש עם אמנים בני דורות שונים תחשוף התייחסויות אחרות אל המקום?
קופפרמן, ריזמן ושמי הזדהו בצעירותם עם המקום הפיזי הארצי, בניית המולדת.
במהלך השנים התפתחה שפתם אל עבר ההכללה המרובדת הרוחנית.
המתח הטבעי שבין ההזדהות הרעיונית עם הקולקטיב הקיבוצי, לבין ההתעקשות על ביטויו של האינדיבידואל האותנטי, שהיה גם חלק מייחודו של הקיבוץ המאוחד, כפי שהתייחסה לנושא גליה בר-אור בקטלוג העשור הראשון(2008), האם הוא בולט ביצירתם?
מפגש/מקום, הוא גם מצב נפשי/תודעתי, האם יתבהר פשר המגנטיות שיש למקום?
האם רעיון הצורה המוגמרת, האידיאל, האידיאולוגיה, שנתפשים כיום יותר כאשליה, כנוסטלגיה, כעצימת עיניים, כנחלת העבר, יחשוף את פער הדורות ?
דרורה דקל
